לחץ להגדלה
בחתונה של עינת ואביחי 11.12.03
לחץ להגדלה
בחתונה של עינת ואביחי 11.12.03
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
אהבתי / אושיק לוי
(לחץ להצגה)
שיר עצוב / אביב גפן
(לחץ להצגה)
צעיר לנצח / רמי קליינשטיין
(לחץ להצגה)
לקטעי אודיו ווידאו נוספים לחץ כאן
Carlo Carlo הדליק/ה נר לזכרה ב-11/06/2014: "There's a secret about your post. ICKIYTBHTTY".
 
שי(אח) הדליק/ה נר לזכרה ב-06/05/2014: "היום היית צריכה להיות בת 46 , לפי ת"ל, ביום העצמאות ה 66 של מדינת ישראל. זוכרים אותך ומתגעגעים , גם ביום חג לאומי ושמח זה".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר רבקה שמע, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר רבקה שמע, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
  [סה"כ 47 רשומות] לדף הבא 3 2  1 עמודים 3 מתוך 1 עמוד מספר 
הספד לרבקה במלוא 10 שנים לפטירתה / אבא

                                                                           27/2/14



 



                               הספד לריקי שלנו



 



במלאות 10 שנים
לפטירתך, ריקי היקרה, ברצוני, קצת להזכיר לכולם את קורות החיים הקצרים שלך:



נולדת בחולון, גרנו
בתחילה בשיכון עממי חולון, למדת בביה"ס כצנלסון,



לאחר מכן עברנו
לתרצ"ו בחולון, המשכת בביה"ס דינור, לאחר מכן המשכת במגמה עיונית ,
בביה"ס מקיף תל גיבורים. התחלת את שירותך הצבאי במסגרת הנח"ל, בקיבוץ
מורן שבצפון.



לאחר מכן , פרשת, ואת
המשך השרות , המשכת בבסיס ביפו. השתחררת, עבדת בשדה התעופה, בתור מלצרית במסעדה.
לאחר מכן, הכרת את בעלך לעתיד, ירון. בינואר 1991, נסעת למירטל ביץ ,ארה"ב.
בדצמבר 1991, באת לארץ והתחתנת. חזרת לארה"ב. הולדת את קובי ב 1994, לאחר מכן
את בן ב 1998. במהלך שנים אלו, הגעת מספר פעמים לישראל.



בקיץ 2000, חלית בסרטן. התמודדת ונלחמת, ולתקופה מסוימת החלמת.



בתחילת דצמבר 2003,
הגעת לארץ לביקור אחרון, נוכחת, עם כל משפחתך, בחתונה של אביחי ועינת. חזרת בסוף
דצמבר. באנו לבקרך לקראת סוף ימייך, בפברואר 2004. נפרדת בהרגשת הקלה כלשהי,
בזרועותינו, כשאת לא לבד, ומוקפת הרבה משפחה וחברים אוהבים, שלא פסקו מלדאוג לך.



הובאת לקבורה בארץ,
ומאז את אתנו כל שנה, בטכס אזכרה, שיימשך לנצח, כל עוד אנו חיים.



בנך קובי , היה פה
בקיץ האחרון, ובא לבקרך מספר פעמים.



אחותי היקרה ידידה,
נפטרה לפני שנה, ממש קרוב לתאריך פטירתך, כשלא רצתה להדאיג אותנו, ולא סיפרה לנו ,
מהעובדה שגילו אצלה גידול ממאיר, ושהיא הולכת לניתוח שיש סיכוי גבוה שהיא לא תצא ממנו,
ואכן היא לא שרדה. כאב לנו מאד. עשינו מנהג אבלות שבעה, למרות שהיא רחוקה, אך
קרובה בליבנו. היא קבורה בפוארטו ריקו , אך נשמתה אתנו, וזכורה לעד.



אז עכשיו ריקי וידידה
אתם 2. 2 מלאכיות. ריקי , אני מבקש ממך לשמור על ידידה שם במרומים.



מעתה אנחנו נעשה
אזכרה כמידי שנה לשניכם גם יחד. אתם מאד חסרים.



ריקי וידידה,
אנא שמרו נא על כולם, התפללו למעלה לאיחולי בריאות, חיי שקט ושלווה לכולם
.



 

                                         בשם כל המשפחה

                                           אוהבים מאד                                                                  אמא ואבא



הספד לרבקה במלאת 9 שנים לפטירתה / אמא ואבא (הורים)

                                                                                                                                                          10/02/13                    

ריקי שלנו -  היקרה 


היום לפני 9 שנים הלכת לנו וכאילו רק אתמול, הכאב לא חולף והצער צובט בלב, הזמן לא יכול להפסיק מלכת והשעון ממשיך לתקתק אך אנו אותך לעולם לא נשכח . 

את כל כך חסרה לנו , תודה על מה שהיית, על השמחה והחיוך שהבאת לכל מקום שהגעת. 
הגעגועים אלייך מלווים אותי בכל דבר שאני עושה , מותך הוא חלק מחיינו.

החיים לא הוגנים יחד עם זאת אחרי הכול היו לנו שנים יפות בטרם הלכת מאתנו , ימים מלאים באהבה אינסופית וזיכרונות רבים תמיד יישארו לנצח . 

מאותו יום שהחלטת לעזוב ,אנחנו כאן כואבים , הכאב שלנו גדל וגדל מרגע לרגע הולך ומתעצם ולא נמוג כאב שנובע מגעגועים עזים מריקנות גדולה ומתחושת החמצה ,
שלא ניתן להסביר אותה וכנראה גם לא נדע למרות הזמן החולף .

לנצח נישא אותך עימנו ונזכור אותך כפי שהיית, אישה ואמא חזקה אמיצה מלאת שמחה חום ואהבה.

אוהבים אותך לעד .


                                                                אמא ואבא וכל המשפחה







הספד לאזכרה (במלאת 8 שנים לפטירתה) / אמא ואבא (הורים)

                                                                                                23.2.2012                                                                                           


לריקי היקרה שלנו


חלפו עברו 8 שנים,  ממש בדיוק (לפי התאריך הלועזי) בעוד שעה וקצת


הלכת מן העולם הזה, לעבר העולם הבא


והזמן אכן אץ רץ לו, ומי היה מאמין שכל כך הרבה זמן עבר לו.


אני נזכר שוב ושוב ברגעייך האחרונים


חיוכך וקולך תמיד יעלה בזכרוני


וגעגועיי אלייך תמיד יהיו רבים.


הכאב לא עובר ולא נשכח


יהי זכרך ברוך.


                                                 אמא ואבא וכל בני המשפחה

הספד אזכרה במלואת 7 שנים לפטירתה של יקירתנו ריקי - רבקה / אמא ואבא

                                                                                                                                                                6.3.11



                הספד אזכרה במלואת 7 שנים לפטירתה של יקירתנו ריקי - רבקה



 



לריקי המלאך שלנו



מדי פעם בפעם אני נכנס לאתר שלך באינטרנט שנוצר למענך כדי לקרוא מה נאמר עלייך ואם מספרים עלייך דברים חדשים.



מסתכל על התמונות שלך ולא מעכל שזו המציאות שאת לא פה שצריך לדבר עלייך בלשון עבר...



אני רוצה לספר עליך ולספר עוד ועוד כמה היית גיבורה כמה שהיית הגאווה של כולנו של כל המשפחה שלנו.



אבל ריקי, אין כמוך ולא תהיה בעולם . את היית הדבר הכי מדהים וטוב שקיים על פני האדמה הזוו.גם אחרי 7 שנים, אין לך מושג כמה עדיין קשה לי וכואב לי. החלל שהותרת במשפחה לא יגמר לעולם!!



בהזדמנות זו, רציתי לבשר לך בנוכחות כולם, כי ביום חמישי האחרון 3.3.11, עינת,אשתו של אביחי, ילדה בת ,  שמה מעיין, הילדה והאמא בריאים ושלימים. הלכנו לבקר אותה כמובן והיא ממש מתוקה. נאחל לה כמובן בריאות ואושר ושתגדל ותתפתח. בנוסף נזכיר כי בת נוספת נולדה במשפחה לשלומית ושי ב 23.10.10 שמה כרמל.כרמל ממשיכה לגדול והיא מאד מתוקה וחייכנית.



אני מאד רוצה לקוות שאת רואה את כולנו של למעלה, ויודעת מה קורה אצלינו.



אז תמשיכי לשמור על כולנו, תעזרי לנו , ותשלחי לנו מלמעלה כח להמשיך הלאה בלעדייך!!



 



                                                                                                                אוהבים ומתגעגעים



                                                                                                                אמא ואבא !!!



 

הספד במלואת 6 שנים לפטירת יקירתנו / אמא ואבא (הורים)

                                                                                                 15.2.10


לריקי-רבקה אהובתנו ויקירתנו

היום אנחנו שוב עומדים ליד קברך בפעם השישית , 6 שנים בלעדיך אני רוצה להגיד לך ריקי ,הכאב לא נעלם, את במחשבות כל הזמן. וכל פעם שמגיע הזמן ואני מתיישב לכתוב ובלב אני אומר עוד שנה עברה. והתחושה היא שאני נמצא בחלום רע ואולי עוד רגע את תכנסי ותגידי "זה לא קרה תתעורר ," כן ריקי יש לילות שאני מתעורר מחלום עליך , אני חולם שאת איתי את בחיים הרי אני רואה אותך רואה את דמותך , ורוצה לגעת בך ורוצה להגיד לך שבכל מקום את איתי ואת בליבי גם בשמחות וגם בעצב ולא שכחתי אותך ולא אשכח אותך לעולם.


אומנם חלפו שש  שנים, אבל למי שאוהב אותך ומוקיר אותך, זה כאילו רק היום. האמת שכאשר אני רואה את כל האנשים הנפלאים שמלווים אותנו לכאן בכל שנה, אני רק מבין עוד יותר איזה מלאך היית (ואת גם שם למעלה).


אני מאוד מקווה שהקב"ה ישמור עלייך מכל משמר.

מתגעגעים עד כלות חיינו ויומינו האחרון..

אמא ואבא


ירון,  שי, אביחי, שלומית ועינת


קובי, בן, יובל, גיא, נגה, ועמרי

הספד במלאת 5 שנים לפטירתה / דוד שלום (אבא)

                                                                                                            24.2.09





 





רבקה היקרה!

 





הבטחת להצליח בקרב על החיים, היינו לצידך ועמדנו מאחורייך במלחמה העקובה הזו, אך לצערינו כולנו נכשלנו, גם את וגם אנחנו, הובסנו ובגדול. נלקחה מאתנו לא רק ילדה יפה ומיוחדת אלא גם חלק מהלב והנפש. נוצר בליבנו פצע עמוק, שאין לו תרופה ומזור.

אמנם עברו 5 שנים מאז הלכת לעולמך, אך מי שאומר שהזמן מרפא את הפצעים, טועה מאוד. זהו משפט חסר בסיס לחלוטין, כי הזמן לא באמת מרפא, אלא גורם לגעגועים רבים כל כך שהלב מתכווץ.

כמו שכולנו (ההורים השכולים) יודעים, הכאב שלנו הוא לא מבחוץ, אלא כל כך פנימי, כל כך עמוק, שאין אפשרות להגדירו במילים.

יש לנו גם דברים טובים לספר לך, ואולי את שם יודעת ורואה. אז ככה,
בנייך היו כאן בקיץ האחרון, והיה לנו חוויה איתם, 2 התאומים של עינת ואביחי גודלים, וגורמים לנו אושר רב, ושלומית ושי עברו לדירתם החדשה. רצינו רק לספר לך שאת היית חסרה כל כך! בלבי נורא רציתי שאולי תפתיעי ותצוצי מאן שהוא, ותחבקי אותנו בחום, אך זהו חלום בתי, את המציאות אני חווה יום יום ושעה שעה. מה שאני מאמין בלבי שנשמתך הייתה אתנו, ואכן שמחה מאוד.





את מאוד חסרה, במיוחד בחגים, בשבתות, כמו כן באירועים מהסוג הזה. את חסרה לכולם, לירון , לבנייך , לנו הורייך, לאחייך ולגיסותייך ולכל המשפחה והחברים. כל החברות שלך ממירטל ביץ שומרות איתנו על קשר.
כל מי שהכיר אותך נשבה בקסמך, איך לא?

מלאך יקר שלי, אנא שמרי נא על כולם, התפללי למעלה לאיחולי בריאות, חיי שקט ושלווה לכולם.

לכן היי שלום בתי הלוחמת, מצדיע לך בלבי ובנשמתי.


                                                                אוהב אותך עד סוף ימי ולילותי

                                                                             א
ב א  ו א מ א





 

הספד לרבקה במלאת 4 שנים לפטירתה / אביחי שלום (אח)

                                                                                                            5.3.08


 רבקה היקרה


 


היום במלאת 4 שנים למותך


אנו עולים לקברך,


 4 שנים הללו שחלפו מאד מאד קשים,


הגעגועים אליך גוברים יותר ויותר מיום ליום


ודי קשה להאמין שכבר חלפו 4 שנים


מהיום בו נפרדנו ממך כאן בבית קברות.


 


אני רוצה לאמר לך כי כל יום אני רואה אותך בתמונות שליד מיטתי, ובסלון


ונזכר בך וחושב כמה חבל שאת לא פה איתנו,


ואין יום בו אני לא חושב עלייך לרגע קטן,


ומעלה בליבי את זכרך.


אני כל כך מתגעגע לשמוע את קולך בשיחות טלפון


ולראות אותך בביקורנו אצלנו או בארץ


וליהנות מכל רגע ורגע במחיצתך.


 


רבקה כבר סיפרתי לך שנולדו לעינת ולי תאומים, נגה ועמרי,


והנה הם כבר בני חצי שנה.


אני כל כך מצטער שהם לא זכו להכיר אותך,


ואיזה דודה נפלאה שהייתה יכולה להיות להם הפסידו.


אבל אני מבטיח ובטוח שבכל רגע אפשרי


אספר להם עלייך ואחנך אותם


לחום, אהבה, משפחתיות, ונתינה אין סופית


כפי שאת היית ונהגת כלפי כל אחד ואחד.


 


רבקה יש לי עוד כל כך הרבה דברים לכתוב ולאמר


אך אני פשוט לא מסוגל,


היד שלי רועדת ודמעות זולגות מעיניי


בזמן שאני כותב מילים אלו.


אז רק שתדעי שכל המשפחה, ההורים, ושאר בני המשפחה


בארץ ובארה"ב מתגעגעים מאד מאד וחושבים עלייך בכל עת.


 


רבקה אנצור אותך לעולמים בליבי


נוחי על משכבך בשלום ושמרי עלינו מאי שם במרומים


 


                                                                        אוהב אותך


                                                                        אחיך אביחי


וכל בני המשפחה


הספד לרבקה במלאת 4 שנים לפטירתה 5.3.08 / אמא ואבא


                                                                                                      5.3.08



 רבקה בתנו האהובה


 היום ימלאו ארבע שנים לפי התאריך העברי שאת לא איתנו,


הרבה ימים הרבה חודשים
ו 4 שנים קשות, עצובות, בוכיות, מתגעגעות,


לא מאמינים שהרע מכל קרה ואת לא איתנו.



ריקי החיבוק שלך החם,


הנשיקות עם כל הלב והחום שבך חסר חסר.
צלצול הטלפון הכמעט יום יומי ממך לא מצלצל,


ריקי היפה שלי עיני מלאות דמעות ואינני מאמין
שאני כותב לך ולמעשה לא תקראי ולא תראי מכתב זה.


אני מקווה שאת נחה עכשיו ,


ולא מפריעים לך  ולא מציקים לך.
רק דעי שאותנו השארת מתגעגעים וכואבים עד סוף יימינו,


לעולם לא נשכח אותך יקרה שלי ,


ובכל הזדמנות נדבר עליך.



לצד הכאב באובדנך, התמלא לנו הבית בעוד 2 נכדים – תאומים


נגה ועמרי – צמד חמד,
חמודים וחייכנים
שנולדו לאביחי אחיך ועינת


הם נותנים לנו המון אור שמחה וכוח
נאחל להם להיות תמיד בריאים ומאושרים.



כמו חן היה לנו העונג להשתתף בבר המצווה של קובי בנך הבכור במאי השנה


הוא לא הפסיק להזכיר אותך בכל הזדמנות, והפך להיות גבר שבגברים, כנ"ל בן, בנך השני.
שוחחנו עם מרבים חברייך בקהילה במירטל ביץ'


וכולם לא פוסקים מלהזכיר אותך, ונוצרים אותך עמוק עמוק בליבם.



ילדה שלי תהי מנוחתך עדן
                                                            אמא ואבא האוהבים



 

הספד למלאת 3 שנים לפטירתה של רבקה ז"ל / דוד שלום (אבא)

                                                                                                                        19.2.2007




לרבקה היקרה שלנו!!!




כבר 3 שנים חלפו מהיום שעזבת אותנו, ולנו זה נראה רק אתמול


הזיכרונות עלייך לא יישכחו, והגעגועים אלייך לא יחלפו.




הננו ניצבים היום מול קברך להתייחד יחד עם זכרך, כדרך המסורת


אך בשבילנו – האבל שלנו ילווה אותנו עד ימינו האחרון


 


זהו יום קשה עבורנו, ולכל מי שמלווה  אותנו וכל מי שאוהב אותך.



רבקה, מידי יום כאשר אנו נוסעים בכביש המהיר, וחולפים על פני בית הקברות,


אנו מאטים את קצב נסיעתנו, מסתכלים הרחק אל בית הקברות,


ומברכים אותך בברכת בוקר טוב ולהתראות.


אנו עדיין מתפללים בכל לבנו שיקרה אולי נס, ונראה אותך מציצה אלינו.




רבקה שלנו, חייך היו פורחים ומלבלבים עם הרבה הישגים ואושר


עד לרגע האכזר שבו החלטת לבוא לארץ להיפרד מכולם למעשה,


קצת אחרי הרגע שהבנת שנגזר גורלך


והפרח היפה שלנו נבל לאיטו וקמל אל מול עיננו החסרות אונים


ואת אינך איתנו.




כל שנותר הוא לחיות עם זיכרונך  ומעשייך,


שלפעמים מעלים לנו חיוך, אך החיוך הוא רק בזווית הפה, כי את אינך.




זיכרונך זה חברייך הקרובים ממירטל ביץ שם גרת וממשיכים להיות איתנו גם היום,


זיכרונך אלו הגעגועים הרבים למעשייך , לצחוק ולשמחת החיים שהיה בך.


זיכרונך זה קובי ובן היקרים לנו מכל.




לנו ההורים יש פינה בלב לכל אחד מהילדים היקרים,


אך את הפינה שלך, שום דבר לא ימלא, היא תישאר ריקה בליבנו עד סוף ימינו.




נשגב מבחינתו להתמודד עם היכולת הגדולה של האל, קטונו מלדעת,


הוא המחליט והוא הכול יכול, אכן "נסתרות הן דרכיו"




אם אפתח את חדרי ליבי , שם במעמקים אמצא את צוואתך הלא כתובה


לחיים טובים, לתת ללא תמורה, לתמוך, לאהוב ללא תנאים, לעזור לחייך


ולשמוח במה שיש, ומעל לכל לדאוג ולשמור על שלמות המשפחה שכה אהבת.




דעי לך שבנייך הפכו לנערים בוגרים, ולקובי השנה ימלאו י"ג


בקרוב יהיה לו בר מצווה, ואנחנו נהייה נוכחים ב"ה.




שמרי נא משמיים אהובתנו, על כל יקירייך ואוהבייך כאן.


וגם על האנשים שהצטרפו למרומים כמו אחי אברהם, ואלברט (אבא של שלומית) ז"ל.


אנא, שאי תפילה אל האל במרום, שייתן מרגוע ומזור ללבנו המדמם.




                                                                        אבא ואמא האוהבים והמתגעגעים


                                                                                    שרה ודוד שלום



 

הספד לרבקה באזכרה במלואות שנתיים לפטירתה / שי שלום (אח)

                                                                                                            26.2.2006



רבקה אהובתנו !!!



שנתיים חלפו מאז אותו רגע בו לצערנו  הפכת להיות מלאך.



עוד לא הספקנו לעקל את הבשורה המרה וכבר היינו צריכים לכתוב לך הספדים, לעצב לך מצבה, לערוך לך אזכרה ובנוסף לכל עוד לקבל בברכה את גיא שיתבדל לחיים ארוכים ולטפל ולהשקיע בו. ריקי , גיא נולד בתוך היגון והעצב ונותן לנו הרבה כוח. היום אנחנו מאושרים מאד איתו, והוא משעשע ומצחיק את כולנו, ואני בטוח שאת מאושרת בשבילנו, והיית שמחה להכיר אותו.



אני לא יכול לשכוח את רגעיך האחרונים, וזה כמו סרט בזיכרון שנעצר וממאן להידחק. זה סרט שילווה את כולנו כל ימי חיינו לנצח נצחים.אני מאד מעריך את מאמצייך להגיע לארץ להגיע לחתונה של אחיך, ולראות את כל בני המשפחה, כמו פרידה בלי שכולם תיארו לעצמם, ואולי את חלקית ידעת שהנה זה הסוף, ואנחנו סירבנו להאמין, פשוט סירבנו להאמין.



אני מנסה לחשוב תמיד על העתיד, כלומר לחשוב לו היית בחיים, על מה היינו מדברים, בטח היית שואלת אותי כל מיני שאלות כמו מה גיא עשה ודיבר, ובטח מספרת על קובי  ובן כמה הם גדלו והתבגרו, ומחכה בהזדמנות הראשונה לפגוש אותנו אם זה בארץ או שנסע אלייך, ומה אתם רוצים שאביא לכם, ומביאה הרבה הפתעות לא רק לנו, אלא גם למשפחה הגדולה. אני כל כך מתגעגע לארוחות ולבילויים שהיינו עושים כשהיית באה. זה באמת חסר לכולנו, כי מה לעשות עם כל הרצון להמשיך את החיים משהו יהיה חסר, וזו את.



רבקה
, תדעי שאנו חושבים עלייך תמיד, ובאתר האינטרנט שכתבנו לזכרך, משפחה וחברים לא מפסיקים להיכנס וכותבים לך מילים וזיכרונות חמים, גם עכשיו אחרי שנתיים. כל כך השפעת בצורה שורשית ועמוקה על אנשים, כך שהם רושמים כמה את חסרה להם, ומתגעגעים אליך מאד. נתת המון המון מעצמך, ועכשיו הם מחזירים לך ונוצרים אותך בליבם, כל זמן, ולא רק בזמן אזכרה או כשבאים לבקר אותך.



אני קורא לעיתים את הדברים שאנשים כותבים לך , הלב בוכה, ידי רועדות, והדמעות זולגות ולא מפסיקות , פשוט לא מאמין שאני צריך לקרוא הספדים לאחותי, מצטער אבל עדיין קשה לי להאמין. הזמן שעובר רק גורם לגעגועים להתחזק, הייתה לנו זכות גדולה מאד שתהיה לי אחות כזו ובת כזו להוריי היקרים.



מה נשאר לנו ממך רבקה? מלבד הילדים, רק הזיכרונות.


זוכרים אותך לעד עם חיוך גדול. נוחי על משכביך בשלום



 
                                                                        אוהבים אותך


                                                                          המשפחה.



 

אהבתי / שיר לזכר רבקה ז"ל / שי שלום (אח)

שם השיר: אהבתי
מבצע: אושיק לוי

לחן: יהודה פוליקר
מילים: יענקל'ה רוטבליט

היי שלום אהבתי
הקדמת ללכת
הלא יכולת להתעכב כאן עוד מעט
ומול עיני את מרחפת מחייכת
באור הערב היורד לאט לאט

כמו חלום חלום
חולפים חיינו
הכל נגוז הכל נמוג ונעלם
העננים הלא אינם יודעים את שמנו
הכוכבים עוד מאירים אחרי מותם

ולמה לא
למה לא
למה לא נשארת איתנו
ומה היה כל כך דחוף שם במרומים
אותך לקחת ככה מעימנו

היו ימים טובים
היו ימים של פחד
הזמן אוזל הזמן אזל הזמן עמד
מי שהפגיש את נשמותינו כאן ביחד
אוסף אותן אליו אחת אחת

היי שלום אהבתי
הקדמת ללכת
למה מיהרת כל כך אל בין המלאכים
ומול עיני הנה את מחייכת
את החיוך אשר שמור בתוך תוכי

ולמה לא
למה לא
למה לא נשארת איתנו
ומה היה כל כך דחוף שם במרומים
אותך לקחת ככה מעימנו
מכתב געגועים / שי שלום (אח)

                                                                       25.4.2005
לרבקה !!!
חלפה יותר משנה,
וקשה מאד שלא להיזכר בך כל יום, כל היום
השארת בנו חותם לשנים
וכל יום אני רוצה להתעורר מהחלום
להתעורר מהחלום
ולחשוב, שאת בעצם איתנו כאן
שאוטוטו תתקשרי
שאת חיה איתנו.
אבל לצערי, החלום הרע הזה הוא המציאות, ומאד חבל שכך.
רבקה, אני מאד רוצה להאמין, שאת מסתכלת עלינו  מלמעלה
ובעצם חיה בתוכנו
רבקה, את בליבי ובזכרוני עד יום מותי.
ותמיד אזכור אותך צעירה ויפה
עם נפש טהורה ואישיות חברית יוצאת דופן
אני  אומר את זה לא רק בגלל שאת אחותי,
אלא גם בזכות הטוב לך,והנדיבות, והנשמה הטובה שנתת לכולם
הם  דבר אופייני למעט מאד אנשים,
ואת זכית להיות אחת מהם
ובגלל זה מגיע לך שכולם יעריכו אותך ויוקירו אותך
את נתת את כל כולך בלעזור לכל האנשים סביבך
ולהיות להם אוזן קשבת
אני אומר לך תודה , על כך שזכיתי לאחות כל כך נפלאה
שאף פעם, אבל אף פעם לא שכחה את משפחתה, הנמצאית בישראל
ותמיד דאגה והתקשרה כשקרה איזה פיגוע בארץ,
 או היה איזו ידיעה נוראה בישראל
כי לבך היה איתנו,
וליבנו איתך לנצח.
שמרי עלינו מלמעלה.
מלאך אהוב ויקר.


אוהב ומתגעגע מאד מאד
שי





 

מכתב אחרון / איילת סטטיה (חברה)
לריקי שלי היקרה

אני רוצה לכתוב לך ולא יודעת מהיכן להתחיל והאמת שאין לי כוחות נפשיים לכתוב  הכל  לכן יש דברים שישארו איתי לעד.

עברנו הרבה ביחד החל מגיל 9 כשהגעת חדשה לשכונה . נשארו לי המון זכרונות יפים ממך ומכתבים שהיום אני נזכרת בהם ביחד עם אמא שלך שרה היקרה.

הייתי רוצה  מאד לזכות לזמן נוסף איתך.

תמיד אזכור אותך, את שיחות הנפש הארוכות שהיו לנו ביחד, הביקורים שלך בארץ וההתרגשות שלפני וכמה כיף היה לנו ביחד. בכל יום כשמגיעה השעה 18:00 אני חושבת אילו היית בין החיים הייתי מתקשרת עכשיו ומדברת איתך והיינו מרכלות ומייעצות אחת לשניה או סתם מתעדכנות ומעבירות חוויות כמו שנהגנו לעשות מידי פעם.

כשסיפרת לי על מחלתך ועד כמה היא קשה לא האמנתי, ולא רציתי להאמין, שלא תצאי מזה תמיד אמרתי לך שאת חזקה ותיקחי דוגמא מרמי והכל יהיה בסדר וב"ה נרקוד ביחד בבר המצוה של קובי.  אך רצה הגורל האכזר לקחת אותך לפני ואת כבר לא תזכי לרקוד בבר המצוה.

אני יושבת וכותבת באתר הלב בוכה, הידים רועדות, והדמעות זולגות ולא מפסיקות . פשוט לא מאמינה שאני צריכה לכתוב לך ושאת הלכת מאיתנו . קשה לי לבטא את ההרגשה הנוראית של אבדן חברה כה נפלאה שאותה אהבתי ואוהב תמיד ואותך לא אשכח עד יומי האחרון.

את חסרה לי , ואני מתקשה להשלים עם אובדנך .הזמן שעובר רק גורם לגעגועים להתחזק ואין יום שעובר בלי שאני נזכרת בך וחושבת עליך .

נתת לכולם המון מעצמך ותמיד רצית רק לתת ולתת ולעזור ולא הפסקת לרגע .......להכיר אדם כמוך זאת זכות גדולה ואני שמחה שהזכות הזאת נפלה בחלקי.

שמרי על עצמך שם למעלה , את בטוח נמצאת בין מלאכים , למדנו כבר שאלוהים תמיד תמיד לוקח אליו רק את הטובים.

אזכור אותך עד יומי האחרון
אוהבת אותך מאד מאד
איילת

ריקי רבקה יקירתנו / דינה ושי מאמיה

כבר עברה שנה בלעדיין וזה נראה כאילו הזמן קפא מלכת.
לפני יותר מעשר שנים התחתנת עם ירון ועברת לגור בקרולינה שבארצות הברית, מאז, אפילו שהיית רחוקה גיאוגרפית תמיד היית קרובה אלינו בלב.
זה ניראה כאילו תכף יהיה כיף ושמח וכל המשפחה תחגוג בפיקניק, הווי משפחתי, ואת תגיעי יפה וזוהרת מתמיד!.
אשת חייל מי ימצא, אישה טובה מסורה ונאמנה, אמא מקסימה חמה ואוהבת, בת, אחות גיסה נהדרת. בשבילנו תמיד היית ריקי-רבקה האחת היחידה והמיוחדת.
מי יתן ותהיי למליצת יושר על כולנו ותנוחי על משכבך בשלום.

                                          מאיתנו שתמיד שומרים לך פינה חמה בלב 
                                          משפחות מאמיה, עזר ונקב.
ת.נ.צ.ב.ה.                                                                 

הספד לרגל האזכרה - 11 חודשים לפטירתה של יקירנו רבקה ז"ל / שי שלום (אח)

                                                                                                                        04.01.2005



           



הספד לרגל האזכרה - 11 חודשים לפטירתה של יקירתנו רבקהז"ל




לריקי היקרה שלנו




ריקי רבקה שלנו,


עברה כמעט שנה מאז הלכת לעולמך,


אך אל תחשבי שלרגע הפסקנו לחשוב עלייך,


פשוט אין רגע כזה. בכל יום אני לא מפסיק לחשוב ולהיזכר בך, מספר פעמים ביום וכל פעם אני משחזר בראש, את הפעמים שהיינו מדברים בטלפון, דרך האינטרנט, וכשהגעתם לארץ, או כשנסעתי אלייך, אך מה שזכור לי הכי הרבה בראש זאת הפעם האחרונה שבאתי אלייך.אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול, ולא משנה כמה זמן יעבור, למרות הכאב, אני הרגשתי  מאושר מעט, שבאתי לבקר אותך בהפתעה והיית לרגע שמחה, וזה גם לי עשה טוב וכל הזמן הזה שטיפלנו בך, ולקחנו אותך לבית החולים, ובעצם נפרדתי ממך , למרות שלא רציתי להאמין בכך, בכלל כולם  לא הפסיקו לרגע לדאוג ולטפל בך.




אני אודה שהפצע לעולם לא יגליד, ומי שאומר שהזמן עושה את שלו, לדעתי טועה. כי כשאני רואה אותך בתמונה, או כותב לך מכתב כמו זה או סתם נזכר בך, אני פשוט לא מפסיק לבכות, וממש מרגיש קשה כאילו רק עכשיו שמעתי את ההודעה שהלכת לעולמך, חוץ מזה שהגעגועים אוכלים אותנו. וכל פעם שיש משהו חדש, בפרט אצל גיא, אני אומר לעצמי, לו היית בחיים, הייתי רץ ומתקשר אלייך ברגע זה, וכמה היית שמחה , מכל הלב. כי את כזו היית בחורה עם נשמה. בחורה אמיתית. ובגלל זה כולם אהבו אותך. לא מגיע לך למות כל כך צעירה. אני כל פעם אומר לעצמי, למה אלוהים מעניש את הטובים. למה?




לפני שבועיים הגיעו ירון בעלך,וילדייך קובי ובן לארץ, לבקר אותך וגם אותנו,  כשהם הגיעו בשדה תעופה וגם אח"כ כשהם נכנסו הביתה, זה היה כזה מוזר, אני מסתכל עליהם ואומר לעצמי בראש, שמישהו כאן חסר, אני נזכר בחיוך שלך ובחיבוק הכל כל אמיתי וחם שלך, שכל פעם שהיינו נפגשים, היינו בוכים מאושר וגעגועים, וכעת אנחנו בוכים רק מגעגועים.



באותו שבוע יום שישי אכלנו ארוחת ערב, וכל כך הרגשתי שאת חסרה, אבל התמונה שלך בסלון השקיפה עלינו וזה קצת נתן לי לחשוב שאת מסתכלת עלינו, ונמצאת איתנו, ואולי הנשמה שלך איתנו נמצאת כאן ושומעת כל מה שאנחנו מדברים. היה מאד נחמד,  ממש כמו שהיה בימים הטובים, וכולנו מסתכלים על הזאטוט החדש ,גיא, שלא הספקת להכיר, אבל הספקת להביא לו כמה בגדים, וכל פעם שאנחנו מלבישים אותו בהם, אנחנו מזכירים אותך. אני כל פעם נזכר שהיית מחפשת הצגות לכם ולילדים ביום ו'.




ריקי רציתי רק לספר לך, כי מאד התגעגענו לקובי ובן וירון. ילדייך כל כך  בגרו, וממש ממש כיף לראות אותם. כמו כן ירון שהוא בן משפחה מרגיש כמו בבית, והוא תמיד רצוי ומקובל אצלנו. ואנחנו נמשיך להיות בקשר חם, גם ללא החוליה החסירה, שאנו כל כך אוהבים מתגעגעים.




אנחנו לא מפסיקים לחשוב עלייך,ולהתגעגע אלייך,


את בליבנו לעד


 



                                                                                    המשפחה האוהבת



 



 

לבתי היקרה רבקה / שרה שלום (אמא)

                                                          11.3.2005
 
לרבקה
את בתי הבכורה שתמיד לקחתי אותך לדוגמא באיזה בת זכיתי. היית לי בת תומכת, בת שאוהבת את ההורים והאחים וכל המשפחה, שתמיד דאגת להם והקשבת לנו גם בעת שמחה, וגם בעת צרה.

רבקה, עזבת אותנו כל כך צעירה, רק בת 35, והכאב גדול. אני מבטיחה לך שאני אשמור לך על הילדים קובי ובן שלך, ותמיד אהיה בקשר איתם, כי זה מה שנשאר לי ממך, שתמיד אוהב. 

רבקה, את בליבי עד יום מותי.
 
                                        מאמא האוהבת אותך כל כך ומתגעגעת


 

לזכרה של רבקה ז"ל / יעקב החזן (מירטל ביץ)

ריקי, רבקה


חברה יקרה שלנו,


 


הלכת מאתנו


במהירות כה גדולה,


קשה לנו להאמין כי


נותרנו בלעדייך,


נותרנו עם מחסור


של כל היופי  והנפלא


שידעת לתת לכולם ומכל הלב.


לא היה דבר שביקשנו ממך


ולא נרתמת לו במהירות,


עזרת לנו רבות


שחיוך תמיד על שפתותיך,


ושפע אהבה על פניך היפות.


מרכזת ומלכדת באירועים חברתיים,


בשמחות ובחגים ואפילו בבתי הספר


של הילדים.


ואיך נשכח את החג האחרון שחלף


ראש השנה בביתך, את כולנו אירחת


בשמחה ובאושר גדול.


קטנה בשנים אך, גדולה במעשים.


 


נאמר, שאדם בהיבראו


עת בא לעולם טהור ונקי הוא,


אשרי האדם שנאמר עליו


גם בעת יציאתו מן העולם


כי טהור ונקי הוא.


אנו העדים לכך,


שאכן טהורה את


מעשייך, יושרך, שמחת חייך


ואהבתך לכולם – מוכיחים זאת.


אשרינו כי זכינו להיות חבריך.


עליך אפשר לומר:


  ברוכה את בבואך


     וברוכה את בצאתך.


 


רבקה היקרה,


תעלי מעלה מעלה


ותהיי מליצת יושר בימים קשים אלו,


לבעלך, לילדייך, להורייך, לאחייך


ולכל בני משפחתך


לנו, וכל עם ישראל.


 


נוחי בשלום על משכבך


ותהייה נשמתך צרורה בצרור החיים,


אמן.


 


 


         בשם חברי הקהילה הישראלית / דרום קרוליינה – מירטל ביץ.


                       דברי הספד לזכרה של ריקי, רבקה שמע ז"ל = 23/2/2004


                                                   נאמרו ע"י יעקב כהן החזן.

לזכרה של רבקה ז"ל / הרב דורון (חב"ד , מירטל ביץ)


                                                                                                                        23.2.2004


בס"ד


 


אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה, בטח בה לה בעלה ושלל  לא יחסר גמלתהו טוב ולא רע. כל ימי חייה ה' .


 


רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנו.


שקר החן והבל היופי אשר יראת  ה'  היא תתהלל, תנו לה מפרי ידיה.


כל מילה מתאימה לרבקה, ויהללוה בשערים מעשיה.


 


לפני שרבקה אמנו הצעירה עזבה את ביתה ללכת לארץ כנען – ארץ ישראל, ברכו אותה בברכה שאנו מברכים כלה לפני כניסתה לחופה. "אחותנו את היי לאלפי רבבה (חיי שרה). מדוע קראנו ואין איש צעקנו ואין עונה. מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק . נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה' ".


 


כל התפילות, כל אמירת התהילים , כל השבתות, הספר תורה, הדמעות, הבקשות – לאיפה הכל הלך. האם עמלנו לשווא ?, האם ביתנו ייחרב ?  הקהילה במירטל ביץ' השתנתה בשנתיים האחרונות לבלי היכר, כל אחד ואחד מאתנו אינו אותו אדם מלפני המחלה של רבקה. תפילה היא מלשון התוביל כלי חרס, מלשון חיבור, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, התפילה לוקחת אותנו למקום חדש ונעלה. מצווה מלשון צוותא וחיבור, להיכלל באורו הקדוש של בורא עולם. התפילות והמצוות העלו את כולנו להתעוררות ולאחדות שלא היו אף פעם בכזו מדרגה הכל בזכות רבקה. התפילות עשו את פעולתם והמצוות – אנחנו אנשים אחרים היום.


 


היום כשאנו אומרים שלום, שלום וכן להתראות, אנו אומרים לך "אחותינו רבקה חיי לאלפי רבבה", את אחת ויחידה ומיוחדת.


 


יהי רצון שתהיי לריבוי גדול ועצום, כל אחד מאתנו ישתדל להיות רבקה. רבקה עם החיוך המיוחד של אהבה ישראל, רבקה ידידה אמיתית, רבקה אוהבת אחדות ושלום, רבקה שאוהבת את הקב"ה, את היהדות, ואת השבת, רבקה שאצלה הכי חשוב זה הילדים, זה החיים שלה, הילדים שלה,  והילדים של כולנו. לכי בשלום, ותנוחי בשלום, ותעמידי לאורך לקץ הימים. רבקה שמע לבית שלום, ותמליצי טוב על משפחתך, בעלך וילדייך ועל כולנו פה שכל כך שבורים, יהי שלום  בחילנו ושלווה בישראל, אנחנו ננסה להמשיך את החיוך שלך, את האהבה שלך, את השבת שלך – שבת שלום.


 


אמר רבי אלעזר : "אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בנייך למודי ה' ורב שלום בנייך, אל תקרי בנייך אלא בונייך שלום רב לאוהבי תורתך ואין לנו מכשול ה' ".


 


לקובי ובן - אמא אתכם, ואוהבת אתכם ואנחנו כולנו מתחייבים פה אחד שנעשה כמיטב יכולתנו בתוך הקהילה לעבור את התקופה הקשה הזו. הזכות של האמא  עכשיו שתגדלו ותעשו איך שהיא רצתה.


ההורים דוד ושרה  אנשי חיל על כפיים, הבאתם את רבקה לעולם, ועל כתפיכם השיבה את נשמתה ליוצרה.


 


נתתם לכולנו כח ומאור פנים שקשה להאמין בזמנים הכי קשים. אשריכם ואשרינו. תשמרו לנו על רבקה וכל פעם שתבקרו אותה תזכירו אותנו, תבקשו ברכה בשביל כולנו פה במירטל ביץ'.


הגמרא אומרת שלושה שותפים באדם : הקב"ה אביו ואמו, וכאן שהגיע זמנו להיפטר מן העולם, הקב"ה מניח חלקו, וחלק אביו ואמו מניח לפניהם.


 


הגמרא אומרת אין האישה מתה אלא לבעלה. ירון זכית בזכות גדולה להביא לך ולנו את רבקה – אשת חיל מי ימצא. בטח בה לב בעלה. לךָ, ירון,  נשאר התפקיד הכי חשוב בעיני רבקה. לגדל את שני הבנים – לתורה, לחופה ולמעשים טובים. יש לך חיוך פורץ, אל תנסה לעצור בעדו , תמשיך לחייך  , ולגדל את הילדים היקרים האלה, ורבקה איתך.


 


סבתא רחל והגיסא ליליאן שנשארות פה עם הילדים ואיתנו שיהיה לכם כח להמשיך בעבודה הכבירה לטפל ולעשות ולדאוג שלא יחסר כלום – הכל לכבוד רבקה. סבא יעקב החזק שלא מראה רגשות בדרך כלל, וממנו כנראה למד הנכד קובי (שקרוי על שמו)  להיות חזק.


 


 היום מותר לכולם לבכות "על זה נאה לבכות ועל זה נאה להתאבל".


 


                                                                                    הרב דורון


 


                                                                                    חב"ד, מירטל ביץ',


                                                                                    דרום קרוליינה.


 

רבקה / טלי בן-שושן (שכנה/חברה [מירטל-ביץ])

השמים בהירים והשמש מאירה
אנשים שם עליזים ובליבי עולה דימעה,
בלילות האפלים מול עיני נמצאת דמותך
בזכרי את הימים אשר ישבתי לצידך.

למה נקטפת כה צעירה?
למה נלקחת כה במהרה?
הרבה שאלות נותרו 
ולא מצאתי להם תשובה.

זה היה חלום יפה,
אך הלב נשאר בוכה
הזכרונות נותרו,
 ודמעותי שלא נמחו,
האמנתי שתחיי... וקיוותי שתחלימי...
ואת עכשיו מלאך, את זיכרך לעולם לא אשכח.


שמרי על יקיריך תעבירי אותם כל נכשול
שולחת לך את אהבתי
וזוכרת אותך תמיד עם חיוך גדול.

לזכרה של רבקה ז"ל / ניצנה ויואל (חברים ממירטל ביץ)



לשרה דוד אביחי שי וירון



 



הבשורה המרה על רבקה תפסה אותנו כשאנחנו לא במירטל ביץ'.



לא הצלחנו לחזור לעיר כל כך מהר, אך זיכרונות רבים וגעגועים רבים החלו להציף אותנו.



כל רגע ורגע מרגעי היום רבקה מלווה אותנו במחשבתנו.



 



החיוך המקסים והרך שלך, החום בעיניים, האדיבות והנדיבות, הכנסת האורחים , שמחת החיים, הצניעות והמחשבות וההתחשבות באחרים, גם ברגעים כל כך קשים.



 



התמונות של רבקה חקוקות עמוק עמוק בתוכנו ויישארו איתנו לעד.



אנחנו זוכרים את רבקה תמיד יפה ומטופחת מחייכת ולא חשוב באיזה מצב, וככה תמיד נזכור אותה.



 



איבדתי חברה טובה, אדם צנוע, רחב לב, תמים וחם.



היא כבר חסרה לי מאד מאד ואני כבר מתגעגעת אליה מאד. אבל למרות זאת אני מרגישה  שהיא איתי,  שהיא איתנו עם כולנו, ומעתה היא תלווה אותנו בכל צעד וצעד בחיים.



 



שרה, דוד, ירון, אביחי ושי.



צערכם הכבד הוא גם הצער שלנו, אנחנו מחבקים אתכם חזק חזק אל ליבנו ומבקשים מכולכם : היו חזקים ! – בשביל רבקה.



שרה ודוד תמשיכו להיות מקסימום כמו שאתם.



ירון – תהיה חזק ותמשיך לגדל לתפארת את שני ילדיך המקסימים בן וקובי.



תנו לרבקה לראות את כולכם חזקים וממשיכים את דרכה.



אנחנו אוהבים את כולכם ומבטיחים מכל הלב לעזור בכל בקשה או צורך שיתעוררו, רק אם תינתן לנו האפשרות.



 



אוהבים אתכם מאד



חושבים עליכם כל הזמן



ומחזקים את ידיכם.



 



                                                                                    ניצנה ויואל

                                                                                    מירטל ביץ'.

 

להוספת דברים לזכרה לחץ כאן 
  [סה"כ 47 רשומות] לדף הבא 3 2  1 עמודים 3 מתוך 1 עמוד מספר 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©